מסטיף - כל מה שרציתם לדעתם על הכלב
המסטיף הוא אחד מסוגי הכלבים העתיקים ביותר. סימנים ראשונים של המסטיף ניתן לראות אצל המולוסוס, שהיה גזע כלבים שדומה לו מאוד היה ידוע לפני 5,000 שנה. באותה עת הם היו כלבי מלחמה אכזריים, שונים מאוד מאיך שהגזע כיום.
היסטורית הגזע
המסטיף הגיע מאחד מסוגי הכלבים העתיקים ביותר, מולוסר, שמקורו ככל הנראה בהרי אסיה, שכנראה שהגיע מטיבט או מצפון הודו.
קרוב לוודאי שהם היו משמשים לשמירת הצאן מפני טורפים באותם אזורים קרים וגבוהים.
לכלב מולוסר היו עצמות כבדות, לוע קצר, צוואר קצר ושרירי ואוזניים תלויות.
ניתן לראות את צאצאיהם של המולוסר לא רק במסטיף אלא גם במסטיף הטיבטי, ברנרד הקדוש, רוטוויילר, דוג דה בורדו, וגזעים מודרניים רבים אחרים.
תיאורים של כלבים מסוג מסטיף מופיעים בהיסטוריה האנושית לאורך הדורות, בתרבויות מצריות ובבליות ובקלאסיקות יווניות.
ארכיאולוגים שחפרו את ארמונו של השליט הבבלי אשורבניפל חשפו תבליטים מימי המאה השביעית לפני הספירה - לפני יותר מ -2,500 שנה, של כלבים שנלחמים באריות מסוג מסטיף.
במשך אלפי שנים שימשו כלבים מסוג מסטיף כשומרים, כלבי מלחמה ובידור, כשהם מגנים כנגד אריות ובעלי חיים תוקפניים אחרים.
הכלבים עשו את דרכם ברחבי העולם הידוע, הגיעו עם צבאות או הועברו על ידי סוחרים.
לאן שהם הלכו, הם קיבלו המון הערכה על גודלם ואומץ לבם.
כאשר חניבעל חצה את האלפים, הוא עשה זאת עם כלבי מסטיפי מלחמה מאומנים.
במהלך המסע שלהם כלבי המלחמה הצטלבו עם כלבים מקומיים, וצאצאיהם הפכו לבסיס של סן ברנרד, הרוטוויילר וגזעים אחרים.
באנגליה, שם פותח המסטיף המודרני, שמרו הכלבים הענקיים על אחוזות וסיירו בשטח בלילה.
הגזע כמעט הגיע לסיומו לאחר 1835, אז הוציאו מחוץ לחוק את הספורט האכזרי של קרבות כלבים.
אך עליית תצוגות הכלבים באמצע המאה ה -19 סייעה להחיות את המסטיף.
הם כמעט גוועו שוב במהלך מלחמות העולם הראשונה והשנייה מכיוון שעקב המחסור במזון אי אפשר היה להאכיל אותם, אך זוג גורי מסטיף שיובאו מקנדה לאחר מלחמת העולם השנייה סייעו להחזירם.
מסטיפים הגיעו כנראה לארצות הברית בתקופות קולוניאליות, אך ורק בשנת 1879 הוקם מועדון המסטיף הראשון במדינה זו.
מועדון המלונה האמריקני זיהה את הגזע בשנת 1885, ומסטיף בשם באייארד היה הראשון מהזן שנרשם ב- AKC.
מועדון המסטיף הנוכחי של אמריקה הוקם בשנת 1929 ועדיין שומר על הגזע כיום, כמעט 80 שנה לאחר מכן.
כיום, אופיו העדין של המסטיף וגודלו העצום הופכים אותם לחיית מחמד אהובה ביותר ברחבי העולם.
מאפיינים
גובהו של מסטיף זכר נע בין 64–68 ס"מ, ואילו גובה של נקבת מסטיף נע בין 61–66 ס"מ.
משקלו של מסטיף בוגר נע בין 50–59 ק"ג, ואילו משקלה של נקבת מסטיף נע בין 45–54 ק"ג.
(יש כלבים שיכולים להיות קטנים יותר או גדולים מהממוצע).
תוחלת חיים של כלבי המסטיף נע בין 8 עד 10 שנים.
אופי הגזע
למסטיף צריכות להיות תכונות של פאר ואופי נעים.
אומץ לב ונחישות. הם אצילים וניתן לצפות שלא יהיו ביישנים או אכזריים.
המסטיף אינו מגיב באגרסיביות לדברים חדשים ושזרים לו, הוא יסתכל בריחוק מנומס וייבחן את הסיטואציה מרחוק.
אם הכלב ירגיש איום עליו או על בני משפחתו, הוא יחדול את הנימוס מיד.
אם במקרה גנב חסר מזל ייכנס לבית בו יש מסטיף, הוא יישאר בפינה עד שבן משפחה יגיע ויתקשר למשטרה.
למרות שהם עשויים להראות קשוחים מבחוץ, המסטיף הוא כלב רגיש שעלול להיות ביישן, פחדן או אגרסיבי אם מטפלים בו בצורה לא נכונה.
לעולם אל תתייחס למסטיף בצורה גסה ואל תאפשרו לאף אחד אחר, כולל ילדים, לעשות זאת.
גורי המסטיף בעלי מזג נחמד והם סקרנים ושובבים, וירצו לגשת לאנשים שיחזיקו אותם.
בחרו בגור לא ביישן מדי או אגרסיבי מדי אם יש לכם את האפשרות.
כמו כל כלב, מסטיפים זקוקים לחשיפה נכונה לאנשים, מראות, צלילים וחוויות - כשהם צעירים.
חשיפה נכונה מסייעת להבטיח כי גור המסטיף שלכם יגדל להיות כלב בעל אופי חיובי ומאוזן.
טיפול
מסטיפים יכולים להסתגל לכל סביבה, עיר או מדינה, אך הכי טוב להם בבית שיש לו חצר מגודרת.
הם זקוקים לפעילות גופנית רבה ופעילות של בין 20-30 דקות ביום לא תספיק לו.
בגלל גודלם הם לא חברים טובים לריצה!
הם מתחממים יותר מדי במהירות, והמפרקים שלהם עלולים להיפגע מלחץ הריצה.
אם תרצו ללכת איתם מומלץ ללכת בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות הערב המאוחרות, על מנת שלא יתחממו יתר על המידה.
במהלך היום, הם זקוקים לכלי מים קרים וטריים בכמויות גדולות.
גורים פעילים יותר וזקוקים לצעצועים איכותיים ומשחק חופשי בחצר מגודרת.
עד שהם מגיעים לבגרות גופנית בגיל 18 חודשים, חשוב להגביל קפיצות, טיולים ארוכים ופעילות גופנית אחרת העלולה לפגוע בעצמות או בשרירים והגידים שעדיין מתפתחים.
תנו לגורים צעירים לשחק, ללכת או לנוח בקצב שלהם.
לאחר גיל 18 חודשים תוכלו להגדיל בהדרגה את כמות הפעילות הגופנית שהם מקבלים לרמה בינונית.
לא משנה מה הגיל שלהם, לימדו להכיר את סימני העייפות של הכלב שלכם, כי הם לעולם לא יאמרו לך שהם עייפים כי הם ירצו תמיד לבלות איתכם כמה שיותר וזה עלול לגרום להם לתשישות.
הם עייפים?
תנו להם לנוח, ורצוי לדאוג למקום חם לישון- זה יכול להיות מלונה איכותית או מיטה או מזרן לבידוד מריצפה קרה.
מסטיפים אוהבים ללעוס וילעסו כל דבר שמריח טוב ונראה מעניין.
על מנת למנוע הרס של החפצים שלכן, חשוב בתקופת הגורות שלהם להסביר לו מה מותר ללעוס ומה לא.
אם יהיו להם הרבה צעצועי לעיסה ופעילות גופנית, הם כנראה לא ילעסו את הכורסא שלכם.
אילוף
אימון ציות הוא חובה עבור הגזע הענק הזה.
הם אולי מתוקים, אבל מסטיף בגודל מלא שאין לו נימוסים הוא קשה לניהול.
קל לאלף כלב מסטיף בעזרת טכניקות חיזוק חיוביות כמו שבחים מילים או תגמולי אוכל כמו חטיפים טעימים או עצמות עסיסיות.
כדאי להתחיל בציות בסיסי בקרב גורי המסטיף כדי להבטיח שבבגרות יהיה לכם כלב מטופח וחברותי שידע כיצד להגיב בכל מצב בצורה ראויה.
בריאות
יש להקפיד על הכלב שלכם חזק ובריא שידע להתמודד מול מחלות וזיהומים.
לכן צחצחו את שיני המסטיף בעזרת משחה ומברשת או מי פה או חטיף דנטלי לפחות פעמיים או שלוש בשבוע כדי להסיר הצטברות אבנית וחיידקים.
צחצוח יומיומי טוב יתרום למניעת ריח רע מהפה וזיהומים בשיניים.
גזרו את ציפורניו פעם או פעמיים בחודש בעזרת קוצץ כדי למנוע פציעות מיותרות. איך תדעו שהם אורוכות?
אם אתם יכולים לשמוע את הציפורניים על הרצפה, הן ארוכות מדי.
יש לבדוק מדי שבוע את האוזניים של המסטיף ולבדוק אם יש בהן אדמומיות או ריח רע, מה שיכול להעיד על זיהום.
כדי למנוע זיהומים יש לנקות אוזניים אחת לחודש.
כלב המסטיף יהנה מאוד ממקלחת עם שמפו ומרכך, ולכם זה יתן ראש נקי לגבי בריאות עורו.
אוכל- כלב המסטיף הוא כלב גדול המצריך אוכל איכותי כדי לשמור עליו חזק ובריא.
סיכום
המסטיף הוא כלב משפחתי נהדר שיתאים לכל בית!
אז אם אתם מחפשים כלב גדול, מגונן, עדין ואצילי, המסטיף הוא הכלב בשבילכם.
