דג תוכי
דג התוכי (Scaridae בשמו המדעי) נחשב לדג החשוב ביותר בשוניות האלמוגים שבאיים הקאריביים הטרופיים, אך הם נמצאים גם בכל
שונית טרופית בעולם. דגי התוכי משתייכים למשפחת הציקלידים (דגי אמנוניים) והם תוצאה של הכלאה בין שני זנים. לכן דג התוכי לא
נחשב לזן טבעי ולא ניתן למצוא אותו בטבע ואין לו סביבה טבעית, אולם ניתן למצוא אותו כאמור באיים הקאריביים ובשוניות טרופיים.
מאיפה הגיע אלינו דג התוכי?
הכלאתו הראשונה של הדג נעשתה בשנות ה-80 בטיוואן.
לדגי התוכי יש בערך 80 זנים שונים אשר נחשבים למשפחה אחת או תת-משפחה של השפתניים (משפחה של דגים מסדרת הדקראים).
דגי התוכי נראים ארוכים, כאמור מאוד ראוותניים והם בעלי גוף עמוק.
בדרך כלל הצבע שלהם נראה מאוד בהיר.
זכרים ונקבות מאותו זן נראים פחות או יותר שונים למדי.
יש להם חרטום שנראה כמו מקור של ציפור אשר נראה ככה בגלל ההתמזגות של השיניים שלו עם הלסת.
החרטום שלו יעיל כדי לגרד אצות וגם חלקים רכים של אלמוגים שנמצאים בשוניות האלמוגים.
לדגי התוכי יש סט שני של שיניים- בלוע, שנמצאות מאחורי הגרון שלהם.
הם שוחים באופן שונה ע"י חתירה בעזרת סנפירי החזה.
אוכל לכלבים | אוכל לחתולים | חול לחתול | חטיפים לכלבים | אקווריום | כלוב אילוף | גדר אילוף | מיטה לכלב | פילטר לאקווריום
איך הנראים ומה הגודל שלהם?
דגי התוכי מגיעים בדרך כלל לגובה של 1.2 מטרים ומשקלם הוא 20 ק"ג, ולעיתים אפילו יותר.
כאמור הצבע שלו משתנה, בהתאם לסוגי הדג, בין אם הוא זכר או נקבה, צעיר או מבוגר יותר.
תוחלת החיים של דגי התוכי יכולה להגיע עד שש שנים.
מה אוכל דג תוכי?
בטבע דגי התוכי ניזונים מאצות ומאלמוגים מתים.
90 אחוזים מהיום שלהם הם מעבירים בכרסום האצות והאלמוגים. במילים אחרות, הם מנקים את השוניות.
ניקוי השוניות זה דווקא דבר חשוב מכיוון שרוב השוניות באיים הקאריביים (ובשאר המקומות הטרופיים) נחנקות מהאצות בגלל שאין מספיק דגי תוכי או אוכלי עשב אחרים שיעשו את העבודה.
אחרי שהם מסיימים לאכול הם עושים את הצרכים שלהם וזה נראה כמו חול לבן משובח.
כפר סבא | רעננה | הרצליה | הוד השרון | רמת השרון | כפר שמריהו | ירושלים | תל אביב | חיפה
כל דג תוכי מייצר 320 ק"ג של מה שנראה כמו חול כל שנה. תוכלו לראות את
התהליך בסרטון המצויר הבא:
מה הופך אותם לכל כך יפים ומרשימים?
בגלל צבעם הצבעוני והמראה הססגוני שלהם, דגי התוכי הם אטרקציה לצוללים ומביאים לחוויה צבעונית בזמן הצלילה.
יש לו הרבה וריאציות מבחינת צבעים: אדום, ירוק, כחול, צהוב, אפור, חום או שחור.
לכל זן יש סכמה של צבעים והם משנים את ה"לבוש" שלהם בכל שלב בתהליך הגדילה: כאשר הם תינוקות, מתבגרים ומבוגרים.
פרו פלאן | הילס | מונג' | GO | אקאנה | N&D | טייסט
זנים ספציפיים של דגי תוכי קשים לזיהוי מכיוון שהם מראים דפוסים שונים של צבעים לפי הגיל שלהם ומינם.
מתי הם פעילים ואיך הם מתנהגים?
דגי התוכי הם יצורים של שעות היום.
בלילה הם מתחפרים בחול או מתחבאים בנקיקים.
בזמן לילה זנים מסוימים של דגי התוכי עוטפים את עצמם בפקעת שקופה שעשויה מריר מופרש שנמצא באיבר בראש שלהם.
מדענים חושבים שהפקעת גורמת לריח שלהם וזה מקשה לטורפים ליליים, כמו צלופחים מורניים או כרישים, למצוא אותם.
איך מבדילים בין דג זכר לנקבה?
הדג הגדול יותר הוא הזכר (הוא גם הדג הכי מבוקש בקרב דייגים) בזמן שהדייגים דגים את הזכרים הם בעצם מקשים על הזן להתרבות.
בגלל שדגי התוכי הם תוצאה של הכלאה מכוונת רוב הדגים, ובעיקר הזכרים, אינם פוריים. אולם דגים אחרים מזן הציקליד יוכלו בלי שום בעיה להפרות דגי תוכי מזן נקבה.
נתניה | קרית אונו | שוהם | ראשון לציון | באר שבע | רמת גן | פתח תקוה | בת ים | אשדוד | חולון | רחובות
אוכלים אותם?
דגי התוכי כמאכל נצרכים לעיתים רחוקות בארצות הברית, אבל הם נחשבים למעדן בהרבה מקומות אחרים בעולם.
באיים הפולינזים, הדג מוגש חי וטרי והיה נחשב ל"מאכל מלכותי" ורק המלך היה אוכל אותו.
מה מאיים על אוכלוסיית דגי התוכי?
הדבר שהכי מפחיד ומאיים על דגי התוכי הוא בעצם אנחנו, בני האדם.
בני האדם הם הטורפים הראשוניים של דגי התוכי. הם צדים אותם בכל דרך: עם רשתות, מלכודות דגים וכדורי חנית.
מספר דגי התוכי מתרוקן ורמת האצות מאוד גבוהה (כאמור, דגי התוכי הם אלה שמנקים את האצות) אולם יש מקומות שלא מקבלים את זה.
אשקלון | חדרה | מודיעין | רמלה-לוד | גבעתיים | ראש העין | קרית גת | נס ציונה | יהוד | גדרה | יבנה
הממשלה המקומית של האי ברבודה חוקקה חוק שמגן על דגי התוכי.
כיום בברבודה זה לא חוקי לתפוס, לקנות, למכור או להחזיק בדג תוכי.
יותר מזה, 33 אחוזים מאזור חוף הים מוגנים ע"י שמורה ימית ושימוש ברשתות על השונית אסורה בתכלית האיסור.
איך לגדל דג תוכי?
דגי תוכי הם דגים שניתן לגידול ואף ידועים כדגים קלים לגידול מכיוון שהוא לא דורש תנאים מיוחדים ואין לו בעיה של הסתגלות בכל מקום.
גם מבחינת מזון דג התוכי עושה את החיים קלים, כי הוא ממש לא בררן לגבי סוג האוכל והוא אוכל כל דבר שיתנו לו.
כאן תוכלו למצוא מגוון רחב של מזון לדגים לבחירה בשביל הדג שלכם.
מה אפשר לשים איתם ביחד באקווריום?
דגי התוכי מאוד אגרסיביים.
מי שיחדור אל הטריטוריה שלו יקבל את הדין ולא תהיה לו בעיה לתקוף אותו.
האקווריום שהכי מתאים בשבילו אמור להיות גדול באופן יחסי כדי שיהיה לו מספיק מרחב להסתובב בו.
אם רוצים להוסיף עוד דגים לאקווריום אין בעיה אך ורק אם הדגים הם ממשפחת הציקלידים שבגודל שלו או אפילו גדולים ממנו בגלל כמובן שאם יהיו דגים מזן אחר או דג קטן ממנו ירגיש דג התוכי שחודרים לו לטריטוריה והוא יתקוף אותו.
דגי התוכי מסוגלים גם לפגוע בשרימפסים וחסרי חוליות קטנים אחרים.
תוכלו לבחור אקווריום מתאים לדג שלכם ממגוון האקווריומים כאן.
כדאי לדאוג מראש לצייד את האקווריום בכל מה שצריך כדי ליצור סביבה נעימה ובריאה לגידול הדג שלכם: פילטר, חומרים לטיפול במים על מנת למנוע זיהומים, דקורציה לעיצוב האקווריום, וכל הציוד הנלווה.
כאמור, ישנם כ-80 זנים שונים של דגי תוכי.
הם באים בצורות שונות, גדלים שונים וצבעים שונים אבל המאפיין המרכזי הוא שכולם חולקים זה השיניים הבולטות שלהם.
הנה כמה מהסוגים הפופולריים של דגי התוכי והמאפיינים שלהם:
האמפד- ההאמפד הירוק הוא הזן הגדול ביותר מסוג דגי התוכי ויכול לגדול לעד 51 אינץ'.
הוא שוקל בסביבות ה100 ק"ג.
הזכרים והנקבות נראים אותו הדבר והם מתחילים את חייהם עם גוף בצבע ירוק או חום.
יש להם חמש שורות לבנות מנוקדות בצורה אנכית לאורך כל הגוף שלהם. כשהם מתבגרים, הם מגדלים בליטה גדולה על
ראשם והצבע שלהם הופך לכחול-ירוק/ אפור עם פס ורדרד-צהוב על פניהם.
הזן הזה נחשב לפגיע בעיני איחוד השימור העולמי "הרשימה האדומה של המינים המאוימים".
דג תוכי כחול- הדג הזה הוא כולו כחול עם נקודה צהובה על הראש (נקודה זו דוהה כאשר הדג מתבגר).
הזן הזה הוא היחיד ששומר על הצבע הכחול כאשר הוא מתבגר והוא מגיע לגודל של בין 12 ל-30 אינץ'.
בשלב ההתבגרות הזכרים כמובן מגיעים לגודל גדול יותר מהנקבות.
הדג הזה נמצא בחלקים טרופיים וסובטרופיים במערב האוקיינוס האטלנטי ובאיים הקאריביים.
תוכי קשת- ידועים גם בשם סקרוס גוואקמיה יכולים להגיע לאורך של 47 אינץ' ומשקל של 45 ק"ג.
הם מקבלים צבע ירוק-חום עם כתום כהה וסנפירים בצבע ירוק, כאשר גם השיניים שלהם בצבע ירוק.
הזכרים והנקבות נראים ממש דומים ובדרך כלל חיים עד גיל 16.
הזן הזה הוא די נדיר והקיום שלהם נמצא לאט לאט בהתדרדרות.
ברשימה האדומה של המינים המאוימים הם נחשבים ככמעט מאוימים.
דג רמזור- גדל לאורך של בין 12 ל-18 אינץ'.
בדרך כלל נמצא בשוניות האלמוגים בברמודה, פלורידה, האיים הקאריביים, מפרץ מקסיקו וברזיל.
כדג צעיר הוא נראה מאוד שונה מכדג בוגר. בשלב הראשוני הם בצבע אדום ולבן והם יכולים במהירות לשנות את הצבע שלהם בחלק התחתון של הגוף שלהם.
זן זה נקרא דג רמזור בגלל היכולת שלהם לשנות את הצבע שלהם וגם בגלל שיש להם נקודה צהובה ליד סנפיר החזה שלהם, כאשר אפשר לראות את הנקודה באופן מלא אחרי שלב ההתבגרות.
דג הנסיכה- נמצא בדרך כלל בקבוצות גדולות והם תמיד בחיפוש אחר מזון באזור שוניות האלמוגים והסלעים שעשירות בגידולים של אצות.
לזן זה יש גוף בצבע כחול-ירוק ושני פסים בצבע כחול או ירוק על החוטם שלהם.
הזנב שלהם גובל בין צהוב, כתום או ורוד ויש להם פס בצבע צהוב או כתום באמצע הגוף אשר דוהה לעבר החלק האחורי שלהם.
בשלב הראשוני של הזן הזה הוא מקבל צבע חום עם פסים כהים אשר דוהים לצבע חום כאשר הם גדלים.
הסנפירים שלהם מקבלים צבע צהוב בשלב ההתבגרות וזנבם הופך לכהה.
כצעירים הגוף שלהם מפוספס עם שלושה פסים שחורים ועוד שני פסים לבנים.
בטנם לבן עם פסים כסופים דקים.
